חתונה יהודית
פירסום חתונה בדקה ה90 אירועים וחוויות ווידאו חתונה הנחות ומבצעים מאמרים רשימה אישית טיפים חתונה - ראשי
 
חדשות ומבצעים   
 השכרת חופות - חופת במבוק/ חופה יפנית במחיר הכי משלם
 אומנות הצילום צבי גלעד - מבצע חורף חם!!! 2 צלמי תמונות, אלבום דיגיטלי גדול, אלבומו הורים, סרט ערוך עם קליפים ברמה גבוה ביותר וצוות מגנטים ללא תוספת. במחיר ללא תחרות: רק 6300 ש"ח
 להקת הלל - מבצע מדהים!!! הרכב 5 נגנים רק ב4500 ₪
 משתלה מהלב - הנחה ללקוחות כל שמחה בהזמנת מזכרת מהאירוע מהמשתלה השיקומית
 ברכת כלה בעיצוב אישי - רוצים לפנק את הכלה בברכת כלה יחודית?
 ארמוניה - מבצע הדקה ה90 מחירים מיוחדים לתאריכים אחרונים לאירועי חנוכה

 

חתונה יהודית > מאמרים תורניים  >  משפחה > האם נכונה התביעה למשפחות גדולות?

האם נכונה התביעה למשפחות גדולות?  
11/01/2009

מאת: הרב אלישיב
 
כותבי המקורות שעסקו בנושא בדורות קודמים, חיו במצב שונה באופן מהותי מהמציאות היום. בעבר הלא כל כך רחוק אישה שהייתה רוצה דרך משל ארבעה ילדים, הייתה צריכה להרות בערך עשר פעמים. כי חלק מההריונות נפסקו באמצעם וחלק מהילדים מתו כשהיו קטנים. ריבוי ילדים היה כמעט בלתי אפשרי אצל רוב המשפחות. בתקופה הנוכחית, בעיקר בעשורים האחרונים, השתנה משהו בסיסי בנושא: הרפואה יודעת להשלים כמעט את כל ההריונות ולהצליח לגדל תינוקות כמעט ללא תמותה. כיום, זוג ללא בעיות פריון יכול בקלות להגיע לעשרה ילדים.
אז צריך להגיע לעשרה ילדים?
אני לא רואה את זה כנורמה מוסרית מחייבת. לא כל זוג מסוגל לכך מבחינות שונות. כמה ילדים זה טוב למשפחה? ברור שזה תלוי בהורים עצמם: ביכולת שלהם, ביכולת החינוכית ובסבלנות, וזה תלוי גם בילדים: יש ילד שגידולו קל יותר, ויש ילד שזקוק לטיפולים רבים – פיזיים או חינוכיים. אם יש ילד חולה חס וחלילה, צריך לדחות את גידול המשפחה עד שמכילים את הקושי ויכולים להתמודד עמו.
אישית אני מרגיש (וגם אשתי) שאחד עשר ילדים זה נפלא, אך ברור שזה עלול להיות קשה עד לבלתי אפשרי למשפחה אחרת. ברור שיש לזה מחיר. אם אתה משקיע 20 שנה בגידול הילדים, יכולת האישה או הגבר לצאת לעבודה, מוגבלת. וההתפתחות האישית ברמה מסויימת נדחית לשנים מאוחרות יותר. אבל צריך לשקול את זה כנגד השכר. מי שמרגיש את גודל היצירה שבגידול ילד, מבין שזו היצירה הנפלאה ביותר שניתן לעשות, והוא מסכים לצמצם במובן מסוים את הקריירה שלו. יש אנשים שלא מבינים את האושר הזה, והם, כמובן, ינהגו אחרת.
בוא נדבר על ההלכה.
בהלכה עצמה הגדרים הרבה יותר מינוריים. יש את החובה הבסיסית של בן ובת. אחרי שיש בן ובת, הפוסקים השאירו את שיקול הדעת לכל משפחה על פי יכולתה. לא הייתי קובע מסמרות בדבר. הייתי אומר שהיהדות רואה בילדים אתגר וברכה, אבל במציאות חייבים להכניס את השיקולים הנוספים, כמו בכל תחום. היעד הכללי הוא לעסוק ביישובו של עולם, כמובן לפי יכולתה של כל משפחה ומשפחה.
ומה לגבי דחייה בראשית חיי הנישואין?
עלינו לדעת שהחיוב במצווה מוטל על האיש. ברגע שהוא מתחתן המצווה כבר עומדת בדלת וכביכול אומרת לו: "חיכיתי לך מגיל 13. בהתחלה היית צעיר מידי, אחר כך חיפשת עם מי להתחתן, אבל זהו, סוף-סוף נכנסת לבית". אף רב לא יוכל לתת לו פתק של שחרור מהמצווה שהוא מחויב בה. מאידך גיסא, יש מצבים שבני הזוג אומרים "אנחנו לא יכולים כרגע, צריכים עוד זמן". בעיקר אצל חבר'ה צעירים בראשית שנות העשרים. הם צריכים עוד תקופה לבנות את הזוגיות, או שיש עומס לימודים. טענה כזו היא טענה שנשמעת.
בא אליך זוג ואומר: "אנחנו לא יכולים עכשיו, עוד לא התרגלנו אחד לשני". מה אתה עונה להם?
כמובן שזו שאלה לגיטימית. אבל הייתי מזכיר להם שלא מחר בבוקר קמים לילד. יש תשעה חודשי הריון, ואצל זוג ששניהם פוריים, שנה של ניסיונות להרות היא הגיונית. כלומר לוקח זמן עד שהילד מגיע. עם זאת, טענה כזאת צריכה להישקל בכובד ראש גם אצל הרב. ברור שההיבטים בכל מקרה ומקרה הם שונים והם חייבים להישקל לגופם. על כן אני מציע לכל זוג שמעוניין להתמודד עם שאלה זו בכפוף להלכה שימצא לו רב שהוא בוטח בו שיקשיב לצרכיהם ויחד איתם ישקול את מכלול השיקולים ויגיע איתם למסקנה המתאימה למקרה שלהם.  
 
מאת: הרב אלישיב