חתונה יהודית
פירסום חתונה בדקה ה90 אירועים וחוויות ווידאו חתונה הנחות ומבצעים מאמרים רשימה אישית טיפים חתונה - ראשי
 
חדשות ומבצעים   
 השכרת חופות - חופת במבוק/ חופה יפנית במחיר הכי משלם
 אומנות הצילום צבי גלעד - מבצע חורף חם!!! 2 צלמי תמונות, אלבום דיגיטלי גדול, אלבומו הורים, סרט ערוך עם קליפים ברמה גבוה ביותר וצוות מגנטים ללא תוספת. במחיר ללא תחרות: רק 6300 ש"ח
 להקת הלל - מבצע מדהים!!! הרכב 5 נגנים רק ב4500 ₪
 משתלה מהלב - הנחה ללקוחות כל שמחה בהזמנת מזכרת מהאירוע מהמשתלה השיקומית
 ברכת כלה בעיצוב אישי - רוצים לפנק את הכלה בברכת כלה יחודית?
 ארמוניה - מבצע הדקה ה90 מחירים מיוחדים לתאריכים אחרונים לאירועי חנוכה

 

חתונה יהודית > מאמרים תורניים  >  הדרכה לחתונה > הדרכת כלות לדתיות- יש הבדל?

הדרכת כלות לדתיות- יש הבדל?  
17/09/2006

לעניין הדרכת כלות ואופי הלימוד לקראת חתונה יש היבטים ודגשים רבים. (ניתן לקרוא במאמר המופיע בקישור הבא- לחץ כאן)
מאמר זה עוסק בכמה נקודות המאפיינות הדרכה של כלה שומרת תורה ומצוות.
ההבדל הבסיסי בין הדרכה של כלה הרוצה לשמוע וללמוד את כל פרטי ההלכות לעומת זו שאינה מעוניינת בכך, הוא מספר המפגשים. הבדל זה שנראה לכאורה טכני, מאפשר הרחבה משמעותית בהגדרת תפקיד המדריכה של כלה דתית. המספר הרב של המפגשים הדרושים כדי להגיש ולבאר את כל הלכות טהרת המשפחה הוא הזדמנות להיכרות עמוקה בין כלה למדריכה שמאפשרת ליבון סוגיות המעסיקות את הכלה בצומת זה של חייה. תפקידה של המדריכה אינו מסתכם בהעברת המידע הנחוץ – קרי, ההלכות ואת והרעיונות העומדים מאחוריהן. המדריכה עומדת ללוות את הכלה ולסייע לה בתקופה טעונה ובעלת עצמה רבה - תקופת המעבר מחיי רווקות לחיי זוגיות. ככל שייווצר יותר אמון בין המדריכה לכלה, ככל שהמדריכה תהיה קשובה ורגישה יותר כלפי הכלה – כך תוכל הכלה ללמוד ממנה יותר ולהיעזר בה, לא רק עד החתונה אלא גם בשנים הראשונות של נישואיה.
לאור דברים אלה, ברור שכדי שהמדריכה תוכל לעשות את מלאכתה נאמנה, חשוב שתהיה לה יכולת גבוהה לתרום בנושא הזוגיות, שנרכשה בין השאר, בזכות החוויה האישית שלה וניסיונה הרב.
א. הפגישה הראשונה
אפשר לכנות את הפגישה הראשונה כ"קריטית", במובן זה שהיא המפתח לכל המשך הקשר.
"כפי שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" – אין כלה סטנדרטית, כל אחת היא עולם ומלואו.יעדה של הפגישה הראשונה אינו "להספיק חומר" אלא היכרות ושיח המאפשרים לגלות מקצת עולמה של הכלה - רצונותיה, ציפיותיה, חששותיה. ועוד: האם היא מחוברת לעולם ההלכה? האם קשה לה? מדוע קשה לה? מה הרקע המשפחתי שלה? ואולי חוותה דברים קשים בחייה שבהכרח ישפיעו מאוד על חיי הנישואין שלה?
 הפתיחות של הכלה נובעת באופן ישיר ממידת יכולת הקבלה של המדריכה!
בתום הפגישה הראשונה על המדריכה לשאול את עצמה בכנות אם היא מרגישה שהיא מתחברת מספיק לכלה כך שתוכל למלא את תפקידה כראוי. כמובן צריך גם לפנות לכלה ולאפשר לה לבטא את הרגשתה כלפי המשך הלימוד עם המדריכה. אפשר לשאול "האם נראה לך הלימוד בינינו?", "אולי את רוצה לחשוב אם להמשיך יחד?" וכו'.
ב. סדר הלימוד
עולם ההלכה מסודר ומובנה מאוד. הכלה נחשפת לעולם שלם וחדש לגמרי (גם אם השתתפה בשיעורי חלמי"ש[1] לפני הבגרות - מאחר שהדברים לא היו רלוונטיים בעבורה בזמנו, אין היא זוכרת אלא חלקיקי דברים, וגם אלו בצורה משובשת). הלכך חשוב להקפיד על לימוד מסודר ושיטתי, כשדבר מוביל דבר, על פי קו מחשבתי הגיוני. חשיבות הסדר והמבנה נוגעת גם לבחירת הנושאים וגם לרצף הפנימי של כל סעיף. עם זאת, יש לשלב בכל שלב את הצד הרוחני שמאחורי ההלכה. הפן ההלכתי והפן הרעיוני יוצרים מכלול אחד שלם המתיישב על לבה ונפשה של הכלה.
 כדי לסבר את האזן, נציין מספר דוגמאות:
1. "אסור לבעל לישב וכל שכן לשכב על מיטת אשתו בשעת נידותה אפילו שלא בפניה. אך התירו לאשה לשכב במיטתו שלא בפניו, ולשבת עליה אפילו בפניו (הרב קנוהל, איש-אשה, עמ' 93)."
הדיוקים האלו נראים במבט ראשון תמוהים ומסובכים. "שיהיה אסור וזהו...". אלא זאת דוגמא הממחישה היטב את משמעותן של ההלכות ואת מגמת חז"ל שקבעו את הסייגים: אנו לומדים כי:
 - חז"ל החמירו רק לפי הצורך ומאומה לא יותר מכך.
 - חז"ל הכירו את נפש האיש ואת נפש האשה. הם ידעו שישיבה של האיש על מיטת אשתו יכולה לעורר אצלו מחשבות שאינן מתאימות לזמן הנידות ולעומת זאת בעבור האשה זה עניין של מה בכך. הלכה זאת היא הזדמנות להרחיב את השיחה על השוני המהותי בין איש לאשה.
2. "וספרה לה שבעה ימים":
 הלכות הספירה והבדיקות משקפות את המצב הנפשי שבו האשה נמצאת בתקופה זו. התקופה אינה פשוטה וכן ההלכות המלוות אותה. כשיש הבנה עמוקה של הזיקה הפנימית שקיימת בין המצב הפיזיולוגי-נפשי לבין דרישות ההלכה, המתח שעלול להתעורר בתקופה זו יורד ונותן מקום לצמיחה אישית ולשלווה.
3. הלכות חציצה:
בהכנה לטבילה, האשה נדרשת להסיר כל חציצה מגופה. הסרת החציצות מאפשרת את ההתמזגות המוחלטת עם מי המקווה המטהרים. היא אף השלב הראשון לפני מפגש מחודש ללא מחיצות עם בן הזוג.
אלו רק מעט מן הדוגמאות המצביעות על העיקרון: מאחורי כל הלכה טמון רעיון פנימי, ואף הלכה לא נקבעה באופן שרירותי. כשהלימוד נעשה באופן הזה, קל להפנים את ההלכות ואף להתחבר אליהן גם אם הן קשות ליישום. ההסבר הרעיוני הוא פתח לדיאלוג שבלעדיו אין לדעת כלל אם הדברים הובנו, נקלטו והתקבלו.
לצד הלימוד המסודר והמובנה של ההלכה, ישנם נושאים שונים (המשתנים מכלה לכלה) שהכלה מעוניינת לשוחח עליהם. על המדריכה לצעוד יחד עם הכלה בהתאם למה שהיא מעלה. לדוגמא, אין לתכנן זמן ספציפי לשוחח על כיסוי ראש או על אמצעי מניעה אלא לפי מה שמזדמן בשיחה.
נחתום פסקה זאת בהדגשה שהסגנון המתאים לאורך כל ההדרכה הוא השיח, אף בחלק ההלכתי.
ג. "הכל אסור – הכל מותר"
אחד הקשיים העיקריים שהכלה נדרשת להתמודד אתו הוא המעבר החד והבלתי נתפס בעיניה ממצב ש"הכל אסור" למצב ש"הכל מותר". מעבר חד זה מרתיע ולעיתים אף מפחיד ויוצר מחסומים רבים בדרך לקשר השלם.
מה קורה בהדרכה המקובלת? הכלה נפגשת בממוצע כשמונה פעמים עם המדריכה כשבשבעה מתוך שמונת המפגשים המדריכה מלמדת את כל האיסורים. רק בפגישה האחרונה, יום או יומיים לפני החתונה, יחד עם כל ההתרגשות, נחשפת הכלה לליל הכלולות ולכל נושא האישות. התוצאות: הכלה מתרשמת שהעיקר והחשוב בתורת "טהרת המשפחה" הוא מכלול האיסורים, ומצטייר בנפשה שהקדושה נמצאת באיסור. יתרה מזאת, כנראה שאם לא מדברים על הקשר הגופני, סימן שהוא לא כל כך רצוי. תפיסה מעוותת זאת המחלחלת בציבור הדתי היא לרועץ עבור זוגות רבים.
 המדריכה צריכה להשקיע את כל הזמן הדרוש כדי לעקור תפיסה זו. על הכלה לעבור תהליך שינוי חשיבתי בכל הנוגע לגוף וליצר. הלכך, נושא זה צריך להיות מושחל לאורך כל ההדרכה מהפגישה הראשונה! יש ללמוד עם הכלה מקורות שונים המצביעים על חיוניות הגוף, על הקשר בין קדושה לתענוג, ובכלל לשוחח אתה על חשיבות המיניות בקשר הזוגי. לאורך כל הלימוד יש להדגיש שהאיסור אינו מטרה לעצמה אלא מסגרת המאפשרת לכונן ואף להעצים את המותר. בנוסף לכך, אין להסתפק בשיחה אחת בסיום ההדרכה אלא יש להקדיש שתי שיחות שלמות לנושא. שיחה אחת תהיה מוקדשת לחיי אישות בכלל ושיחה שנייה לליל כלולות בפרט. אלו שתי חוויות שונות לגמרי בנפש (ליל הכלולות הוא עניין זמני; המחשבה על ליל הכלולות מלווה ברגשות שונים לאו דווקא חיוביים) ואין זה נכון שהכלה תכיר ותיחשף לנושא האישות רק בהקשר של ליל כלולות. בהדרכה לחיי אישות יועלו הנקודות הנכונות לאורך כל הדרך (כגון כיצד פועל המנגנון הפיזיולוגי, הדגשת ההבדלים בין האיש לאשה , תשוקת האשה ועוד). לעומת זאת נדרשת הדרכה ספציפית לליל כלולות ( המתייחסת למצב הנפשי, לפן הרוחני, להלכות ולקשיים האפשריים).
אם הזמן העומד לרשות המדריכה והכלה מוגבל ואין אפשרות לשוחח על כל מה שרצינו, לא להתלבט! הנושא של חיי אישות קודם לכל הנושאים האחרים הקשורים לזוגיות! בכל שאר הנושאים הכלה תוכל תמיד להשלים את החסר לאחר החתונה. לעומת זאת בתחום האישות, אם לא הרגישה שזה נושא שאפשר לדבר עליו עם המדריכה, לאן תלך לאחר החתונה לקבל מענה לשאלותיה ומצוקותיה?
אביא דוגמא נפוצה מאוד המאגדת את שתי הנקודות שהסברנו - את הלימוד המובנה מחד ואת ההתאמה למה שהכלה מעלה מאידך: כלה, שבעקבות האווירה הפתוחה והנינוחה הקיימת בפגישה הראשונה מדברת על הפחדים שלה מליל הכלולות. לא די להרגיע אותה במילים כגון "אל תדאגי, אני מבטיחה לך שבפגישה האחרונה שלנו נדבר על זה". כרגע זה מציק לה וזה הזמן לשוחח אתה על חששותיה, להרגיע אותה ולהרחיב את הדיבור לפי הצורך. בכל מקרה, תוקדש עוד שיחה בתום הלימוד שבה יבוארו כל הפרטים החיוניים בצורה מסודרת. זאת תהיה גם הזדמנות לשאול אותה איך היא מרגישה עם זה כעת.
ד. פנים אל פנים
ההדרכה תלווה בעצות בסיסיות לזוגיות טובה ובכלים לתקשורת נכונה. יש להכין את הכלה - או טוב מזה את הזוג - לכך שקונפליקטים הם חלק מההווי הזוגי הנורמלי. ברם, אין להסתפק באמירה זאת. חלק מהצידה הבסיסית לזוג היא הבנתו והפנמתו של ערך הדיבור ואופן שימושו בזמן שמתעוררים חילוקי דעות או אי שביעות רצון אחד מהשני. " מוות וחיים ביד לשון" איננה מליצה. כפי שלדיבור כוחות הרס שעצמת נזקיהם לא תשוער, כך הדיבור הנכון מסוגל להפוך כל מריבה לבנייה מחודשת של הקשר ושגשוגו, וכל "משברון" להזדמנות לצמיחה.
לא כאן המקום לרדת לפרטיו של חלק זה של ההדרכה. אציג כאן רעיון בסיסי שלעניות דעתי הוא השורש והיסוד לבניית קשר אוהב נכון ואמיתי. לצורך העניין אביא קטע מתוך ספרו של הרב יצחק גינזבורג, "יין משמח":
"רובן ככולן של הבעיות בחיי הנישואין נובעות מכך שבני הזוג חיים במערכת יחסים של 'אחור באחור', ועל מנת לפתור את הבעיות עליהם לעבור למערכת יחסים של 'פנים בפנים'.
בכללות, ביחסי אחור באחור שקוע כל אחד מבני הזוג בתועלת ובהנאה שהוא מפיק מהקשר עם בן זוגו, ומתייחס אל חובותיו כלפי בן הזוג כהכרח נלווה לקשר זה. ביחסי פנים בפנים, לעומתם, שקועים בני הזוג באהבה ונתינה מתוך רצון פנימי אמיתי ומתוך עניין בבן הזוג ובטובתו" (עמ' לט).
הבסיס לבניית חיי נישואין איתנים ומאושרים הוא שאלת עמדתו של כל אחד מבני הזוג כלפי השני. לאן פניו מופנות? כלפי בן הזוג או כלפי עצמו? האם קיים בו רצון להיות קשוב לצורכי בן זוגו? או שמא כל אחד נותר בציפייה שהשני ימלא את משאלותיו וציפיותיו?
האם קיים בו הרצון להעניק מעצמו ומאהבתו? האם קיימת בו מוכנות לפתח רגישות ואכפתיות כלפי בן הזוג שרצונותיו וציפיותיו כה שונים משלו?
אם בני הזוג יכולים לענות בחיוב לשאלות אלה מובטח להם שידעו לבנות את חיי הנישואין שלהם על אדני השמחה והאהבה.
לאור כל האמור, מתברר שתפקידה של המדריכה אינו פשוט כלל והדרישות הרבות יכולות לרפות את ידיה מלעסוק בכך. לכן, לסיום, חשוב לי לציין שלצד החשיבות והאתגר הטמונים בתפקיד זה, קיים צד נוסף: הקשר המיוחד הנוצר בין כלה למדריכה הוא פשוט מתנה! ויותר מכך - הוא מפרה ומעשיר את המדריכה, וכל מי שתיקח על עצמה להכין כלה לנישואיה, מתוך רצון לתרום ולהעניק, תמצא שהיא עצמה מתקדמת ומתפתחת הן בצד האישי הן בצד הזוגי.
 


[1] חלמי"ש- תוכנית לחינוך לחיי משפחה בכיתות י"ב.
המאמר נכתב ע"י נעמי וולפסון- יועצת לקשר זוגי 052-5665653
לפרטים נוספים לחץ כאן